אודות מריה דוב
מריה דב היא אמנית זכוכית ומייסדת ׳סטודיו גלאס מי׳ שבחיפה. מריה למדה הנדסה אזרחית באוניברסיטה הפתוחה לפני שהשלימה תואר ראשון בקרמיקה וזכוכית באקדמיה לאמנויות ועיצוב בצלאל, ירושלים ב-2020.
עבודתה מושפעת מאוד מלימודיה הקודמים בהנדסה המדגישים את האהבה לדיוק ולטכניקה נכונה. מריה למדה באקדמיה לאמנות -VDA- וילנה שבליטא, כחלק מתוכנית חילופי סטודנטים ב-2018. השלימה מספר התמחויות, קורסים במוזיאון קורנינג לזכוכית, עבדה כאסיסטנטית לאמנים כמו הפסל סשה סרבר ואמן זכוכית ג'רמי לנגפורד.
התערוכות האחרונות כללו פסלים לטקס זכרון אסון ילדי אוסלו 2019, מיצב קבע בבית הנשיא, תערוכה שנתית 2023 בשדרת אלרוב ממילא, ירושלים. מריה קיבלה את הפרס על הישגים אקדמיים גבוהים בתערוכת בוגרי בצלאל 2020 על פרויקט”InferNow” .
הצהרת אמן
המוקד העיקרי של המחקר האמנותי שלי הוא גילוי הגמישות בחשיבה שלי והערכה מחדשת של נושאים הקשורים להתנהגות אנושית: צרכים, הרגלים, משאלות ותקוות. אני שואפת לאתגר את הנורמות של הטבע האנושי והחברה.
אני ניגשת לנושאים אלה דרך חקר תרבויות עממיות ומודרניות כאחד: עולם הסמלים, המטאפורות, הפתגמים והסיפורים המבטאים חוכמה ומוסר. אני בחיפוש תמידי אחר אנלוגיות, אחר חיבור בין עלילות וסיפורים. אני רואה את עצמי כאנתרופולוג ויזואלי של התקופה המודרנית.
אני משתמשת בעיקר בזכוכית כמדיום שלי, מכיוון שלדעתי יש לה תכונות כמעט מסתוריות, כמו שקיפות ואשליות חזותיות, ולכן היא חומר מושלם להגשמת הרעיונות שלי. הזכוכית נוקבת בעדינותה אך כובשת באותה מידה בחוזקה.
עבורי, עבודה עם זכוכית היא כמו לפתוח תיבת פנדורה. אין דרך חזרה לאחר שחווית את ההשפעות המשכרות של המשחק באש, פשוטו כמשמעו. זכוכית מאתגרת אותי בשל הספונטניות של תהליך היצירה, ולכן עוזרת לי להוסיף את האלמנט הטבעי והבלתי צפוי לכל יצירת אמנות. בעבודה עם זכוכית אני מרגישה שאני יכולה לעשות כל מה שבלתי אפשרי במציאות.
הדיכוטומיה העיקרית של הפרקטיקה האמנותית שלי היא חופש החשיבה וקריאת תיגר על הנורמות הקונפורמיות במחקר שלי והדיוק המדעי בעשייה שלי שזכוכית דורשת כמדיום. בעיקר אני עובדת עם יציקות זכוכית ועבודות תנור כמו כן, טכניקות בעבודת מבער. האתגרים של שתי הדיסציפלינות השונות הם התמודדות בלתי נגמרת. דרך למידה מתמדת על דקויות הזכוכית והטבע הבלתי יציב שלה, מניע אותי ומאתגר להביע את עצמי במדיום כל כך יפה ומתסכל.
לזכוכית יש תכונות מהפנטות, כמעט קסומות, המוסיפות שכבות נוספות לתפיסת העבודה שלי. אני תמיד להוטה לחקור כיצד זכוכית קשורה לחלומות, זהויות ומודעות בתפיסה האנושית.
עבודתה מושפעת מאוד מלימודיה הקודמים בהנדסה המדגישים את האהבה לדיוק ולטכניקה נכונה. מריה למדה באקדמיה לאמנות -VDA- וילנה שבליטא, כחלק מתוכנית חילופי סטודנטים ב-2018. השלימה מספר התמחויות, קורסים במוזיאון קורנינג לזכוכית, עבדה כאסיסטנטית לאמנים כמו הפסל סשה סרבר ואמן זכוכית ג'רמי לנגפורד.
התערוכות האחרונות כללו פסלים לטקס זכרון אסון ילדי אוסלו 2019, מיצב קבע בבית הנשיא, תערוכה שנתית 2023 בשדרת אלרוב ממילא, ירושלים. מריה קיבלה את הפרס על הישגים אקדמיים גבוהים בתערוכת בוגרי בצלאל 2020 על פרויקט”InferNow” .
הצהרת אמן
המוקד העיקרי של המחקר האמנותי שלי הוא גילוי הגמישות בחשיבה שלי והערכה מחדשת של נושאים הקשורים להתנהגות אנושית: צרכים, הרגלים, משאלות ותקוות. אני שואפת לאתגר את הנורמות של הטבע האנושי והחברה.
אני ניגשת לנושאים אלה דרך חקר תרבויות עממיות ומודרניות כאחד: עולם הסמלים, המטאפורות, הפתגמים והסיפורים המבטאים חוכמה ומוסר. אני בחיפוש תמידי אחר אנלוגיות, אחר חיבור בין עלילות וסיפורים. אני רואה את עצמי כאנתרופולוג ויזואלי של התקופה המודרנית.
אני משתמשת בעיקר בזכוכית כמדיום שלי, מכיוון שלדעתי יש לה תכונות כמעט מסתוריות, כמו שקיפות ואשליות חזותיות, ולכן היא חומר מושלם להגשמת הרעיונות שלי. הזכוכית נוקבת בעדינותה אך כובשת באותה מידה בחוזקה.
עבורי, עבודה עם זכוכית היא כמו לפתוח תיבת פנדורה. אין דרך חזרה לאחר שחווית את ההשפעות המשכרות של המשחק באש, פשוטו כמשמעו. זכוכית מאתגרת אותי בשל הספונטניות של תהליך היצירה, ולכן עוזרת לי להוסיף את האלמנט הטבעי והבלתי צפוי לכל יצירת אמנות. בעבודה עם זכוכית אני מרגישה שאני יכולה לעשות כל מה שבלתי אפשרי במציאות.
הדיכוטומיה העיקרית של הפרקטיקה האמנותית שלי היא חופש החשיבה וקריאת תיגר על הנורמות הקונפורמיות במחקר שלי והדיוק המדעי בעשייה שלי שזכוכית דורשת כמדיום. בעיקר אני עובדת עם יציקות זכוכית ועבודות תנור כמו כן, טכניקות בעבודת מבער. האתגרים של שתי הדיסציפלינות השונות הם התמודדות בלתי נגמרת. דרך למידה מתמדת על דקויות הזכוכית והטבע הבלתי יציב שלה, מניע אותי ומאתגר להביע את עצמי במדיום כל כך יפה ומתסכל.
לזכוכית יש תכונות מהפנטות, כמעט קסומות, המוסיפות שכבות נוספות לתפיסת העבודה שלי. אני תמיד להוטה לחקור כיצד זכוכית קשורה לחלומות, זהויות ומודעות בתפיסה האנושית.
